קוד פתוח

אידאולוגית הקוד הפתוח

דר" אורי אמיתי מאוני' חיפה, טל ירון (אקלי) ובני דאון (כנסת פתוחה) על חלחול טכנולוגיות לעולמות תוכן אחרים והשלכתן על סדרי עולם

והנה התרחיש האופטימי: צמצום פערים, שוויון, השכלה לכל, תרבות ארגונית נקייה, ממשל נקי, וספירט של "איש את אחיו יאהבו": מאחורי התסריט האוטופי הזה ניצבת אידיאולוגיה שכבר מתרחשת היום : קוד פתוח.
 מקורה, בזירת התוכנה אך כמו שמראה ההיסטוריה בכוחן של מהפכות טכנולוגיות כדי לשנות סדרי עולם, ולערוך טרנספורמציות בתרבויות בהתנהגויות ובערכים. אחרי הכל הייתה זאת מהפכת הדפוס שכרסמה בהגמוניה בת 1,200 השנים של הכנסייה הקתולית. באותו אופן ממש גם גל הקוד הפתוח שוטף היום את ארצנו ומחלחל לזירות כמו חברה ממשל השכלה גבוהה, וניהול ארגונים. ללא ספק קוד פתוח – כתפיסת עולם  שובר קונבנציות - ומחולל נורמות התנהגות וחשיבה חדשות. סימנו מיזמי קוד פתוח חלוציים בישראל ומהו האימפקט של כל אחד מהם.
 

ניהול ותרבות ארגונית בקוד פתוח : אקלי

טל ירון ממייסדי התנועה לדמוקרטיה ישירה וממפתחי אקלי מסביר:

אקלי הינה מערכת ידע וקוד פתוח בקונספט של ויקיפדיה - אשר מאפשרת לארגון לצבור ידע, לאגור אותו, וללמוד. המטרה המרכזית בין השאר הינה לחולל תרבות דיון וקבלת החלטות משתפת. למעשה המערכת הזו מבנה את כל השיח הארגוני ומנתבת אותו לכיוון של הקשבה. בפועל זה נעשה באופן הבא: אחד העובדים זורק למערכת קושי מקצועי שבו נתקל ואז חברי הארגון מתגייסים ומזרימים למערכת את כל הידע שהם יכולים לתרום באופן מסודר ושיטתי. זה מאוד שונה מתפוצת הנאט"ו שבה אנו שולחים היום מיילים (גירסה שדווקא מייצרת רעשים פוליטיים). בשונה ממנה-  מערכת אגירת ידע בקוד פתוח רותמת את חברי הארגון מעודדת זרימת ידע טובה, ומטפחת למידה ארגונית על פני החלופה של מידור ידע. כבוד הדדי וענווה היא התרבות שמתחילה להתחולל בארגון. אנשים כבר מבינים שהם לא מחזיקים במונופול על החוכמה וממש באמצעות הטכנולוגיה חברי הארגון מתרגלים לשתף במקום להחזיק ידע קרוב לחזה.  גם תהליך קבלת ההחלטות באמצעות מערכת יישום מערכת אקלי משתנה מקצה לקצה.
השיתוף הזה  משנה את הגדרת העומדים בצמרת הפירמידה: המנהל הופך להיות יותר מתאם ופחות מנחית או פוסק. הוא יותר מתפקד כמפעיל תהליכי הסכמה - לא עוד כמפעיל כוח. התהליך נעשה במתינות בהתקדמות אינפיניטיסימלית זהירה כך שאף גורם במערכת לא חש מאוים וכך בעצם המהפכה יכולה להתקדם באין מפריע.

האם זה באמת סביר שמנכ"ל הפירמה יהפוך מיותר?

יהיו עוד כמה אבני דרך אבל בעתיד הרחוק ברמה העקרונית תרחיש כזה אכן אפשרי. גם המומחים שבארגון ילמדו דרך תפיסת העולם הפתוחה - לחשוף את הידע שלהם באופן מקסימלי והרוח הרווחת אצלם תהיה: כאשר אני משתף אחרים בידע משלי - אני עצמי הופך חכם יותר.
 

קוד פתוח באקדמיה.
 

ד"ר אורי אמיתי מן החוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

אמיתי: המחקר האקדמי ותכני ההוראה אצלי הועברו לפלטפורמה של קוד פתוח הנמצאת על שרתי האוניברסיטה. זוהי בעצם תוכנת וויקי (אותה מערכת שעליה מתבססת ויקיפדיה) כאשר זו מחליפה את עבודת הסטודנט בספריה, את הסילבוס הקלאי, וגם מערכי השיעור מוצגים לסטודנטים ומאפשרים להם להיות מעורבים: להוסיף חומרים, להעיר הערות, לתרום סיכומי שיעורים וכדומה. הרבה פעמים קורה באופן הזה שהדיון הסוער על הרצאה מתחיל עוד קודם לפני שהתכנסנו בחדר  ההרצאות. מערכת הקוד הפתוח הזו מעניקה לתלמידים חופש לנווט את הקורס.

האם זה מייתר את תפקיד המרצה?

אמיתי: לא. עדיין נדרש שם גורם שינווט את הדיון אבל ללא ספק ההרצאה החד סטרית (ONE TO MANYׂ) הופכת לרב סטרית יותר בכיוון של MANY TO MANY. אגב גם תכני המחקר שלי פתוחים על הפלטפורמה הזו לציבור הרחב וכל אחד שרוצה לראות את ממצאי המחקר יכול לעיין בהם עוד בטרם פורסמו בכתב עת אקדמי.

אתה לא חושש מגניבת ידע או גניבת תוכן?

אם חוקר אחר יבוא ויבזוז מרעיונותיי כדי לפרסם אותם לפני- שיערב לו. אני לא נבהל מזה כיוון שיש באמתחתי די רעיונות אחרים. אגב אני לא איש האקדמיה היחידי שעבר לקוד פתוח זהו טרנד שנמצא עדיין בחיתוליו אבל כבר הנצו ניצנים באוניברסיטאות כמו בר אילן העברית והפתוחה.

האימפקט של הגישה הזו מתבטא בצמצום פערי השכלה וצמצום פערים חברתיים למעשה זהו גשר מיידי בין הציבור ומגדל השן כאשר המחקר האקדמי והדיון הופכים שקופים. אין לי ספק שזה גם יצמצם את הסנוביזם באקדמיה - ויתמיר את החברה הישראלית כך שהיא תהפוך למעט פחות מרובדת. אחרי הכל באמצעות פלטפורמה כזו המרחק ביני כחוקר כאיש אקדמיה באוניברסיטה ובין נערה צעירה בת 16 מעיירת פיתוח ילך בהדרגה ויפחת - אמנם יש טענה קפיטליסטית בנוסח "מי שרוצה  יכול" אבל השאלה היא מהי כמות המאמץ הנדרשת כדי באמת להגיע לידע של השכלה גבוהה. אין לי ספק שהחלה של קוד פתוח במוסדות אקדמיה ינמיכו את סף הכניסה של הציבור ללימודים גבוהים.
 

קוד פתוח בממשל: כנסת פתוחה
 

בני דאון מסביר מייסד שותף במיזם 'כנסת פתוחה'.

מדובר במוקד אשר מציג באופן מרוכז ידע עדכני בהיר ופשוט על פעילות הקואליציות הח"כים והסיעות בכנסת. יש כאן השקפה של תהליכי החקיקה שמסייעים לציבור להפוך נבון יותר ולקבל החלטות מושכלות ביום פקודה (ביום הבחירות). אמנם עכשיו הידע מן הסוג הזה קיים אבל הוא מבוזר  בין מספר אתרים, הוא מעורפל וקשה להצלבה. במילים אחרות לציבור קשה היום  לקבל ידע מזוקק טהור.
 המיזם שלנו שנכתב בקוד פתוח בעצם מאפשר לכל אחד  לראות באמצעות גרפיים ותרשימים בהירים כיצד נוהגים חברי הכנסת: האם  הם באמת ובתמים דואגים לאינטרס הציבורי או זורמים עם ההטיות של בעלי השררה וההון. המטרה שלנו היא לתקן את השיטה השלטונית ולהכריח את הצמרת בשלטון להתייחס אל העם ולאינטרסים שלו. היופי במערכת הזו היא שלאף אחד אין בעלות על הקוד.

מה יקרה אם ביום מן הימים המנהל של המיזם יתחיל להתנהג ממקום אינטרסנטי אישי?

זה היופי של קוד פתוח. ראשית הוא לא יוכל לעשות זאת בקלות כיוון שמאות אחרים פוקחים עליו עין-- אבל גם אם זה יקרה נוכל  ליטול את הקוד [שהרי הוא פתוח] ולהמשיך למיזם אחר ולהמליך עלינו מלך חדש...
 שחיתויות בנוסח הולילנד או בנוסח דני דנקנר היו לבטח נמנעות אילו היינו מחילים מיזמים כגון 'כנסת פתוחה' גם במוסדות ציבוריים אחרים. הקוד הפתוח בממשל מחליש את כוחם של היחצ"נים, הלוביסטים ושל כוחות הממון ומחזק את המשקל של אינטרס הציבור. אין לי ספק שיותר ויותר מיזמים כגון אלו יחלישו את הקשר בין הון ושלטון ויהפכו את הממשל שלנו לנקי וטהור יותר.